Information Please
סופר ע"י פול ווילרד, פורסם לראשונה בשנת 1966 ב – Riders Digest
גרסה נוספת מופיעה באתר של שוקה די-נור
עיבדה וסיפרה מחדש: מי טל שחר נאור
כשפול היה צעיר, בעיירה קטנה ליד סיאטל, לאבא שלו היה אחד הטלפונים הראשונים בשכונה.
המכשיר הישן והמצוחצח שהודק אל הקיר ליד המדרגות השאיר על פול רושם עצום. השפופרת המבריקה תלויה בצידו.
פול היה נמוך מדי בכדי להגיע לטלפון אבל היה מאזין בהתלהבות כשאמו נהגה לשוחח בו.
ואז פול גילה שבמקום כלשהו בתוך המכשיר הנפלא גרה אישה מדהימה – שמה היה "information please" ולא היה שום דבר שהיא לא ידעה.
"information please" ידעה את כל מספרי הטלפון, את כל הכתובות ואפילו את השעה המדוייקת.
הפעם הראשונה שפול יצר קשר עם ה"שד בבקבוק" הזה, הגיעה יום אחד בזמן שאמו ביקרה אצל השכנה.
פול שיחק במרתף והשתעשע עם ארגז הכלים כשלפתע דפק את אצבעו בפטיש.
הכאב היה נורא, אך נראה שלא הייתה סיבה אמיתית לבכות כי לא היה אף אחד בבית שיכול לנחם אותו…
פול הסתובב בבית, מוצץ את אצבעו הפועמת, והגיע סוף סוף לחדר המדרגות.
הטלפון! פול רץ במהירות לסלון והביא את הדום הספה אל מתחת לטלפון.
הוא טיפס, הרים את השפופרת ואמר בקול הכי בטוח שהצליח להפיק מגרונו "information please".
קליק או שניים וקול קטן וצלול דיברו לאוזנו.
"information"
"דפקתי את האצבע בפטיש…" יילל פול אל הטלפון. הדמעות הגיעו די בקלות עכשיו שהיה לו קהל.
"האם אמך לא בבית?" הגיעה השאלה.
"אין אף אחד בבית חוץ ממני", פול התנשם.
"אתה מדמם?" נשמע הקול.
"לא" ענה פול. "זה רק אדום ונפוח וממש ממש כואב".
"אתה יכול להגיע לקופסת הקרח במקרר שלך?" היא שאלה. פול אמר שיוכל.
"תוציא קוביה אחת, עטוף אותה במגבת והצמד אותה אל האצבע שלך, זה ודאי יעזור," אמר הקול.
לאחר מכן פול התקשר ל"information please" לכל מטרה שהיא.
הוא ביקש ממנה ממנה עזרה בשיעורי הגיאוגרפיה שלי והיא אמרה לו שג'ורגיה נמצאת צפונית לפלורידה ומזרחית לאלבמה.
היא עזרה לו בשיעורי המתמטיקה שלו. היא אמרה לו שהסנאי הפצוע שהוא אסף בפארק יום קודם, יאכל פירות ואגוזים.
ואז, יום אחד פטי, כנרית המחמד של פול, מתה.
פול התקשר ל"information please" וסיפר לה על כך בקול עצוב.
היא הקשיבה ואז אמרה את הדברים הרגילים שהמבוגרים אומרים להרגיע ילד.
אבל זה בכלל לא ניחם את פול. הוא שאל אותה אותה, "מדוע ציפורים ששרות כל כך יפה ומביאות שמחה לכולם, מסיימות את החיים שלהן כערימת נוצות בתחתית כלוב?".
היא בודאי חשה את הצער העמוק בדבריו שכן היא אמרה בשקט, "פול, זכור תמיד שיש עולמות אחרים לשיר בהם".
איכשהו זה גרם לפול להרגיש טוב יותר.
בפעם אחרת שפול התקשר ל"information please" הוא שאל אותה "את יכולה בבקשה לומר לי איך מאייתים 'תיקון?'".
כשהיה פול בן תשע עברה המשפחה שלו לבוסטון. הוא התגעגע מאוד לחברה שלו “information please”.
היא הייתה שייכת לקופסת העץ הישנה ההיא בבית בסיאטל ופול מעולם לא חשב לנסות את הטלפון החדש והמבריק שהיה מונח על השולחן בסלון. גם כשהפך לנער לא עזבו אותו הזכרונות.
לעתים קרובות, ברגעים של ספק ומבוכה, היה נזכר בתחושת הביטחון השלווה שהיו לו כשהתקשר אליה.
ככל שגדל העריך יותר ויותר כמה היא הייתה סבלנית, מבינה ואדיבה כשהשקיעה את זמנה בילד קטן.
כמה שנים אחר כך, בדרכו מערבה לקולג', המטוס של פול עצר לחניית ביניים בסיאטל.
הוא בילה רבע שעה בערך בטלפון עם אחותו שגרה שם עכשיו. ואז, בלי לחשוב מה הוא עושה, הרים שוב את השפופרת, חייג למרכזייה בעיירת הולדתו ואמר, "information please".
באורח פלא שמעתי את הקול הקטן והצלול שהכיר כל כך טוב. "information".
הוא לא תכנן את זה בכלל אבל שמע את עצמו אומר "את יכולה בבקשה לומר לי איך מאייתים 'תיקון?'"
הייתה הפסקה ארוכה.
ואז הגיעה התשובה בקול עדין ורך, "אני מניחה שהאצבע שלך בטח כבר נרפאה".
פול צחק, "אז זו באמת את", הוא אמר. "מעניין אם יש לך מושג כמה היית משמעותית עבורי במהלך אותה תקופה?"
"אני תוהה", היא אמרה, "אם אתה יודע כמה משמעותיות היו עבורי השיחות איתך. מעולם לא היו לי ילדים והייתי מצפה בקוצר רוח לשיחות שלך".
פול סיפר לה כמה חשב עליה לאורך השנים ושאל אם יוכל להתקשר אליה שוב כשיעבור שוב בסיאטל.
"בבקשה", אמרה. "רק תבקש את סאלי".
שלושה חודשים לאחר מכן פול חזר לסיאטל, חייג שוב ל "information please"
וקול אחר ענה: "information". פול ביקש את סאלי.
"אתה חבר?" אמר הקול.
"כן, חבר ותיק מאוד", ענה פול.
"אני מצטערת לספר לך את זה", אמר הקול הזר.
"סאלי עבדה חלקית בשנים האחרונות בגלל שהיא הייתה חולה. היא נפטרה לפני חמישה שבועות…".
לפני שהספקתי לנתק היא אמרה, "רגע, אמרת ששמך פול?"
"כן". ענה פול.
"ובכן, סאלי השאירה לך הודעה. היא רשמה את זה למקרה שתתקשר. תן לי לקרוא לך את זה".
בפתק נאמר, "תגידי לו שיש עוד עולמות לשיר בהם. הוא יידע למה אני מתכוונת".
פול הודה לה וניתק. הוא ידע היטב למה היא התכוונה.
לעולם אל תזלזל ברושם שאתה עשוי לעשות על אחרים.
