כתם האהבה

כתם האהבה – כיצד קיבל דיארמונד את כתם האהבה
ע"פ המיתולוגיה האירית
(סיפרה: שרון אביב)

דיארמוד היה ידידו הקרוב של הגיבור פין מק-קואל, הוא נחשב לגיבור וצייד מצוין באירלנד. ממסעות הציד העגומים ביותר היה חוזר בריא ושלם, חרבו נוטפת דם אך לגופו אף לא שריטה אחת, ועוד מספרים עליו שהיה לו יופי נדיר ושנשים באירלנד היו נופלות לרגליו. בוקר אחד התעורר דיארמוד עם אותו צורך עז לצאת למסע, הוא קם, עלה מן הים והחל מטפס על הצוקים הגבוהים דרך הגבעות הירוקות ואז אל שביל שהוביל אל תוך היער. או אז ירד על הארץ ערפל כבד, הוא לא יכול היה לראות את קצות אצבעותיו. לא עבר זמן רב והוא הבחין באור מנצנץ מרחוק, הוא הלך בעקבות האור והגיע לבקתת אבן קטנה, עשן עלה בארובה. הוא ניגש והציץ בחלון. שם ישבה האישה היפה ביותר שראה בכל ימי חייו, היה לה שער שחור ארוך, צוואר לבן כשלג ועיניים חודרות שנדמה היה שהביטו ישר אליו. הוא החליט לדפוק בדלת, אך איש לא ענה, הקור כבר חדר לעצמותיו, והוא החליט להיכנס. מאחרי דלת הכניסה שכבה לה עז שחורה והביטה בו, בחדר המרכזי ליד האח הוא ראה את אותה אישה אלה שהפעם הביטה ישר אל תוך עיניו של איש אחר. איש כפוף גב, מקומט, ולו שער לבן שירד עד לארץ. הוא לא אמר מילה, ניגש והתיישב בפינת החדר מביט אל העלמה המסתורית. הוא הביט בה והרגיש שכח חזק ממנו מושך אותו לעברה, הוא התיישב לצידה והחל מלחש באזנה מילים מתוקות, היא פנתה אליו באחת יופייה קרן והאיר את החדר כמו נר, היא הובילה אותו אל המטבח וסגרה אחריהם את הדלת, מן המטבח עלו קולות ולחשושים. אחרי זמן מה נפתחה הדלת, העלמה המסתורית יצאה, חזרה והתיישבה מול האיש בעל שיער השיבה. אז חזר אל החדר גם דיארמוד, כולו נינוח, מחויך, שב והתיישב בפינת החדר מביט אל העלמה המסתורית. מילה לא נאמרה, איש לא זז ואז הרגיש דיארמוד שהוא מוכרח לגשת אליה שוב. הוא קם התיישב לצידה ואמר: "כמה טובה היית לי, כמה יפה את בואי היי שלי שוב". "אם כך תצטרך להלחם באיש הזקן הזה" אמרה לו. דיארמוד קם שלף את חרבו בגאווה, האיש בעל שיער השיבה התרומם בשלוה, הקרב התחיל אבל תוך מספר דקות שכב דיארמוד מובס על הארץ. הוא לא האמין, פנה אל העלמה ואמר לה: " אני מצטער אך בבקשה אמרי לי האם יש עוד משהו שאוכל לעשות למענך?" "העז השחורה ליד הדלת, פשוט דחוף אותה החוצה" אמרה. הוא ניגש אל העז ניסה למשוך, לדחוף, להרים אך העז לא זזה והייתה כבדה כמו סלע, הוא צנח על הארץ מותש ומבויש פנה אל העלמה ואמר לה:"לילה כזה לא היה לי מעולם, אני הולך אך לפני כן בבקשה אמרי לי, מי את ומהו המקום הזה?" "אספר לך" אמרה העלמה "העז היא המוות, כמה שתנסה לדחוף אותה החוצה היא תמיד תעמוד שם בפתח, האיש הזה הוא הזקנה, כמה שתנסה להלחם בה, היא תמיד תנצח. ואני היא הנעורים, הייתי שלך פעם אחת ולא אהיה שלך שוב..". הוא צנח לתוך שינה עמוקה ומתוקה, כשהתעורר הכול נעלם ועל מצחו היה רק כתם. אותו כתם נקרא "כתם האהבה".