חלוקי נחל

חלוקי נחל
(סיפרה: איריס כהן)

לפני שנים רבות, בעיירה קטנה באיטליה, רצה הגורל וסוחר נשאר חייב הרבה כסף למלווה בריבית. המלווה, שהיה זקן ומכוער, חשק בבתו הצעירה והיפה של הסוחר והציע עסקה. הוא אמר להם שיוותר על החוב אם הנערה תתחתן איתו. האב ובתו נחרדו מההצעה. המלווה הערמומי הציע לתת למזל להחליט. הוא אמר שישים בתוך שקית אטומה שני חלוקי נחל. אחד לבן, שני שחור. הנערה תוציא אחד. אם תוציא חלוק שחור, היא תתחתן איתו והוא יוותר על החוב. אם היא תוציא חלוק לבן, הוא יוותר על החתונה והחוב. אם אינה מוכנה למשחק האבנים – ישלח את אביה לכלא. שלושתם עמדו על שביל חלוקי נחל בגנו של המלווה. תוך כדי הדיון, התכופף המלווה והרים שתי אבנים. כשאסף אותן, הבחינו עיניה הזריזות של הנערה ששתיהן היו שחורות. אז, ביקש המלווה מהנערה להכניס את ידה לשקית ולהוציא אבן אחת. הנערה הכניסה ידה לתוך השקית והוציאה אבן אחת. מבלי להסתכל עליה, הפילה אותו על שביל חלוקי הנחל והיא התערבבה מיד עם שאר האבנים. "אוי, כמה אני מגושמת" היא אמרה, "אבל לא נורא, אם תביט לתוך השקית ותראה מה צבעו של החלוק שנשאר, תוכל לדעת איזו אבן בחרתי". חכמתה של הנערה הצילה אותה ואת אביה.