לשרון היקרה ולכל משתתפי הקורס הנפלא הזה, מתי היטיב לתאר את הרגשתו/ הרגשתי. עיניו המבריקות והמחייכות וכך גם של: שרון, שוש, צבי, נטע, חנה, אסתי, סיגלית, דרור, עירית, גלינה ומיכאלה שאמנם לא הייתה בערב אך נכחה בכל החזרות. למרות ניסיוני הרב בעמידה מול קהל, התרגשתי והתבלבלתי אולם נהניתי מכל רגע. הערב היה מיוחד בזכותכם וכמובן הודות לאישיותך המיוחדת, שרון. למרות שלא יצאנו את החדר, היינו בכל שבוע מפליגים למרחקים ורואים מקומות מופלאים בזכות המפה ששרטטנו. נזכרתי בספר "הערים הסמויות מן העין"/ איטליו קאלווינו. מרקו פולו-"… עכשיו ערב אנו יושבים על מדרגות ארמונך, נושבת מעט רוח, …ארץ כלשהי שדבריי ישרטטו סביבך, יכול תוכל לראותה ממקום תצפית הדומה בכל למקום התצפית הרגיל שלך, ההבדל היחיד יהיה בכך שבמקום טירת המלך יהיה שם כפר בנוי על כלונסאות…" קובלאי חאן- "… אתה חוצה ארכיפלגים, טונדרות, שלשלות הרים. והנה, היינו הך היה אף לולא זזת מכאן." מאחלת לנו להמשיך ולנדוד, לספר ולהקשיב בהנאה גם בהמשך. בהצלחה לשרון במופע מחר ובהמשך. נתראה בעוד שבועיים. שבוע טוב אוהבת מניה
