תרנגולת אדומה קטנה
(עיבדה וסיפרה: רינה קרן)
אי שם בבקתה כפרית ע"י אגם כחול, חיו להם חזיר קצת עצלן, חתול מפונק, ברווזה גנדרנית ותרנגולת קטנה, אדומה. החזיר אהב יותר מכל לשבת בכורסא לקרוא עיתונים, לפתור תשבצים וסודוקו. החתול רבץ על הספה, האזין למוסיקה ונימנם מדי פעם. הברווזה – בד"כ התבוננה במראה וטיפחה את נוצותיה והתרנגולת? – משהוא צריך לעשות את עבודות הבית, לא? התרנגולת אפתה ובישלה, כבסה וגיהצה, ניקת את הבית ועבדה בחצר ובמשק, כך במשך 365 יום בשנה. ערב אחד כאשר יצאה התרנגולת לחלוב את הפרות ולהטיל ביצים, חשה בטיפת גשם על מקורה. ניכנסה התרנגולת הביתה וקראה: "חבר'ה, הסתיו הגיע מישהו בא איתי לזרוע את החיטה? חזיר מה איתך, אתה בא?" "ח…"נחר החזיר "בדיוק עכשיו? עכשיו התחלתי תשבץ חדש. אולי אחר כך?!" "חתול,מה איתך?" "אני עייף" פיהק החתול "בדיוק התחלתי לנמנם, תעשי לי טובה ותרדי ממני" והברווזה הפנתה את ראשה מן המראה ואמרה "רק עכשיו עשיתי פן. את רוצה שאצא החוצה? תשכחי מזה!" "טוב, אעשה את הכל בעצמי" אמרה התרנגולת ויצאה לשדה. כל הלילה זרעה חיטה וכשחזרה הביתה כמעט שהאיר השחר. הכינה ארוחת בוקר לחבריה, ניקתה את הבית, בישלה, כיבסה הכל כרגיל. ערב אחד כאשר עמדה וגיהצה ערמה של בגדים שמעה את החזאי מודיע שסופה גדולה עומדת להגיע. "חבר'ה, משהו יוצא איתי לקצור את החיטה לפני שהסערה הגדולה תהרוס לנו את כל היבול?" "ח…" נחר החזיר " בדיק עכשיו? אני באמצע סודוקו קשה. אולי מחר?" "הורדתי שירים חדשים ועכשיו אני שומע אותם, תעזבי אותי ותפסיקי לחפור!" ילל החתול. "את לא רואה שאני מורטת עכשיו גבות" געגעה הברווזה. "טוב, אעשה הכל בעצמי" אמרה התרנגולת. יצאה לשדה, קצרה את החיטה ,אספה את החיטה אל תוך שקים ואת השקים איפסנה באסם. כשחזרה הביתה כמעט שהאיר השחר. הכינה ארוחת בוקר לחבריה, ניקתה את הבית כשיצאה החוצה ראתה את החברים שרועים על כסאות נוח על שפת האגם. "קצרתי את החיטה, משהו בא לעזור לי לטחון את החיטה לקמח?" "ח…"נחר החזיר "בדיוק עכשיו? אני קורא מאמר מה זה מעניין. אולי אח"כ?" "בדיוק ברגע שתפסתי קצת שמש את באה לנדנד!" אמר החתול והתמתח. הברווזה אפילו לא ענתה ורק המשיכה לסרק את נוצותיה. "טוב, לא צריך. אעשה את הכל בעצמי" אמרה התרנגולת וצעדה בחזרה הביתה. נכנסה למטבח, טחנה חיטה לקמח, לשה עם חמאה לבצק, סחטה מיץ טרי משלושה לימונים, הקציפה היטב ארבע ביצים. בשעה 12:00 הכניסה הכל לתנור ובדיוק בשעה 12:30 הוציאה מן התנור פאי לימונים מושלם והניחה אותו על צלחת. בשעה 12:45 יצאה אל שפת האגם מלקקת את מקורה וקוראת לחבריה "חבר'ה משהו בא לעזור לי לאכול את פאי הלימונים שאפיתי?" החזיר קפץ מכסא הנוח, העיתון החליק אל מימי האגם וקרא "בטח תרנגולת אני בא עכשיו!" החתול זינק על כפותיו וקרא "הנני כאן מוכן ומזומן!" הברווזה התרוממה לאיטה הביטה בעצמה ואמרה "בשביל הגזרה עדיף לא לאכול עוגות ,אבל מה לא עושים כדי לעזור לחברה" "יש אלוהים!!" אמרה התרנגולת בליבה. "כמה חבל חברים!… לא רציתם לעזור לי לזרוע חיטה, לא רציתם לעזור לי לקצור חיטה, לא רציתם לעזור לי לטחון חיטה. הייתי בטוחה שלא תרצו לעזור לי לאכול את העוגה ועל כן אכלתי את הכל בעצמי. ואתם יודעים מה? … זה היה כל כך טעימ-מ-מ-מ, יאמי!
