עץ הצרות

עץ הצרות
מקור לא ידוע
סיפרה: שרון אביב

צעירה אחת נישאה, בגלל הבטחת אביה, לאלמן מבוגר ממנה בשנים.
לאלמן היו 3 בנים בוגרים מאשתו הראשונה, ולימים נולדו עוד 4 ילדים.
הצעירה עבדה בפרך על מנת לשרת את כל בני הבית, ועוד ספגה עלבונות והטרדות בלי סוף מהבנים הבוגרים ומבעלה. היא סבלה בשקט, כי חשבה שככה זה אצל כולם ואין מה לעשות.
יום אחד באה לבקר אותה אימה, שגרה בעיר רחוקה. היא ראתה את סבלה של הבת שהייתה רזה מאוד, לבושה ברישול, לא מסורקת, לא מאופרת ועובדת מצאת החמה עד חצות ליל ללא הפוגה.
הבת סירבה בתוקף לשתף את אימה בצרותיה וניסתה "לטייח" את מצבה.
"בואי איתי לטיול קצר", אמרה לה האם. הן יצאו אל מחוץ לעיר וישבו בחורשה אחת תחת עץ ירוק ורחב צמרת, קצת מרוחק מן האחרים. אחרי שיחה על דברים בטלים אמרה האם.
"את רואה ביתי את העץ הזה שתחתיו אנחנו יושבות? העץ הזה יכול לעזור לך."
"איך"? תמהה הבת.
"אם אינך יכולה לדבר עם מישהו ולספר לו את צרותיך, בואי לכאן כל פעם שליבך עולה על גדותיו, ושפכי מרי ליבך בפני העץ. הוא ישמע הכול."
קיבלה הבת את עצת אימה. בכל פעם שהרגישה שאינה יכולה לשאת יותר את צרותיה, הלכה אל העץ מחוץ לעיר וספרה לו את כל המוצאות אותה.
אחרי ימים רבים שבה האם לבקר את ביתה.
היא נדהמה לראות כי הבת נראית טוב, מחייכת, רגועה ונינוחה.
"האם השתפרו היחסים עם בעליך ובניו?"
"לא" ענתה הבת.
היא לקחה את אימה אל מחוץ לעיר.
"הוא נושא עכשיו את צרותי" אמרה הבת, והצביעה אל עבר העץ שעמד חרב ויבש.