על מחסומים ועל ניסים
סיפרה: גרסיאלה שפירו-גולדמן
במדינה רחוקה, המלך החליט לבחון ולהפתיע את נתיניו.
הוא הניח בדרך הראשית מחסום של אבנים גדולות, שהפריע למעבר, אך איפשר אותו.
המלך הסתתר מאחורי עץ ובדק את התנהגות העוברים והשבים.
והופתע מאוד לגלות, שההתנהגות של האנשים הייתה מגוונת:
.
חלקם, חזרו אחורנית ולא עברו (למרות שהיה אפשרי).
אחרים, התלוננו על המחסום ולא עשו דבר רק עמדו לידו וחיכו שמישהו יבוא לפנות אותו.
הרוב עקפו את המחסום והמשיכו בדרכם תוך כדי התעלמות ממנו.
.
שמשך הרבה ימים התבונן המלך בעוברים והשבים
עד שלפתע הגיע איכר עם עגלה גדולה:
המחסום הפריע לו לעבור.
האיכר ירד לאט לאט מהעגלה, התבונן סביבו. שוב ושוב. ולא הבין מה קורה.
לאחר מכן, במקום לחזור אחורנית כמו שרוב האנשים עשו,
האיכר התחיל לפרק את המחסום:
אבן אחר אבן הניח אותן בצד, עד שלא היה מחסום כלל!
.
שמח ומאושר וטוב לב האיכר התכוון להמשיך בדרכו.
ואז…
גילה להפתעתו – שמתחת לאבן האחרונה – היה מכתב מהמלך שהזמין אותו לקבל אוצר.
המלך ציין לשבח את האיכר ונתן לו אוצר גדול.
כך אמר המלך: "מי שמזיז מחסומים ועושה מעשים למען הכלל זוכה לניסים".