סאויטרי

סאויטרי
ע"פ המיתולוגיה ההודית
(סיפר: שמעון בן אבי)

מלך בשם אשופטי, טוב לב. למלך לא היו צאצאים. העלה מדי יום מנחות לאלה סאויטרי, בתו של אל השמש(סוריה), בבקשה לבן. בשנה ה 18 הופיעה האלה מתוך האש, בדמות אישה יפה ואמרה "אל תתלונן תהיה לך בת". המלכה הרתה והביאה לאוויר העולם תינוקת שעינה נצצו כשני כוכבים. המלך המאושר ערך משתה להולדת בתו וקרא לתינוקת סאויטרי על שם האלה. סאויטרי גדלה ויפתה כאלה, יופייה וחוכמתה היו כה שמימיים עד שזה הרחיק מעליה מחזרים. בתי אמר המלך, איש לא בקש ממני את ידך, עליך למצוא לעצמך בעל הראוי לסגולותיך. -"אב שאינו משיא את בתו, בעל שאינו מתנה אהבים עם אשתו ובן שאינו מגן על אמו האלמנה – מגונים בעיני האלים"- אנא לכי ומצאי לך בעל…. סאויטרי, מלווה בפמליה, בעגלת זהב ומתנות, יצאה למקומות עלייה לרגל, בבקתות של חכמים יוגיים… העניקה מתנות ולגמה בשקיקה מחוכמתם, כשמסעה הסתיים, חזרה. כשנכנסה לחדר המלך, המלך, באותה העת ,ישב עם החכם השמימי-נארדה- .נגעה בכפות רגליהם, ובעיניים נוצצות סיפרה. בארץ שאלווה, חי מלך בשם דומטסנה, כשזה איבד את מאור עינו, השתלט על הממלכה מלך שכן, דומטסנה הוגלה ליער יחד עם אשתו ובו. השלושה חיים ביער, צוברים טפס (צוברים כוחות פנימיים).ליבי בחר בבנו סטייואן להיות לי לבעל. נארדה שהקשיב, קרא לפתע- הו לא! הבין המלך שנארדה מכיר את סאטייואן ושאל- האם אין הוא אציל, חכם , אמיץ או סובלן. אמר נאראדה- הוא אציל כמו השמש,חכם ככוהן האלים ,אמיץ כמלך האלים וסובלן כמו האדמה, הוא רגוע ועדין וצנוע. אם כך אמור לי מה לא נכון בבחירתה. חוט של עצבות נשזר בדבריו של נארדה- מהיום בעוד שנה בדיוק – הוא ימות. המלך , חש כאב ולאחר שתיקה , אמר לביתו – האם יש מקום לחזרה מבחירתה. סאוויטרי אמרה- פעם אחת מוטל הפור, פעם אחת ניתנת הבת , פעם אחת אומרים אתן. שלושת אלה קורים רק פעם אחת, אומרים החכמים. בין אם חייו קצרים או ארוכים , בין אם סגולות רבות לו או לא, פעם אחת בחרתי לי בעל ולא אבחר שנית. שתיקה עמדה באוויר. המלך הביט בחכם נארדה וזה ברך אותם ויצא לשמיים. המלך כינס את החכמים ולאחר חישובים, בחרו את היום והשעה הנכונים לנישואי ביתו. בהגיע היום, עם שחר, יצאה פמליה גדולה בכרכרות זהב ומתנות רבות, לביתו של דיומטסנה, ביער, בארץ שאלווה. כשהגיע המשלחת ,דיומטסנה ,קיבל אותם בברכה ובמשקה, והציע פרה במתנה. לאחר הנימוסים, שאל את המלך לסיבת ביקורו, זה סיפר על ביתו סאויטרי ועל בחירתה בבנו סאטייואן , וביקש מדיומטסנה את ברכתו לנישואין. דיומטסנה העלה קושיות אחדות, על ההבדל במעמד, על עדינותה של סאויטרי, לעומת חיי היער הקשים. לאחר שהמלך השיב בחוכמה ,אישר את הנישואין. כבר באותו יום נערך טקס הקידושין. הברהמינים שרו מזמורים, הניחו מנחות של גהי, המלך איחד את כפות ידיהם. סאוויטרי חשה כנחל הנפגש עם אוקיינוס, הטקס הושלם ופמליית המלך אשוופטי, יצאה לדרכה חזרה. החיים ביער היו שקטים ונעימים, כל זמן שהייתה לבדה זכרה את נבואתו של נארדה. ימים מאושרים חולפים מהר. בוקר אחד התעוררה וחשבה- בעוד שלושה חמים בעלי עתיד להילקח ממני. החליטה לעשות ככול שביכולתה לבטל את הגזרה, נדרה לצום ולהימנע משינה ומישיבה, היא לא גלתה לבעלה על שמתחולל בנפשה. במשך הלילה שקרב ליום המוות, עמדה תחת כיפת השמיים שקועה בתפילה, בעלות השחר הטהרה בנהר. דברי הנבואה של נארדה ניסרו בליבה. כמנהגו מדי יום, הניח סאטייואן את הגרזן על כתפו ועמד לצאת ליער. סאוויטרי קראה, הנח לי לצאת איתך! מדוע שאל ואז לקח את ידה ויצאו יחדיו. היער היה שקט, מדי פעם נשמעה קריאתו הצורמנית של עורב. ליבה נחצה לשניים, בחלק האחד טיפחה את השמחה של היחד ובחלק השני , חרדה ממה שהולך להתרחש. בהיסח דעת פלטה אנחה כבדה מלבה המיוסר. סאטייואן עצר, שאל לקדרותה , ואז חשב שהתעייפה. אסף למענה פירות ,הושיב אותה בפינה, והלך לחטוב בולי עץ. מרוב מאמץ החל להזיע, תשישות כבדה נפלה עליו, חזר לכיוון סאויטרי, התיישב ,חשב ,אולי חליתי שכן ראשי קודח ןליבי מתפקע. הניח את ראשו על ירכה ועצם עיניו. השיחה בין המוות לסויטרי לפתע ראתה למולה איש לבוש גלימה אדומה, כתר לראשו, כולו זוהר עניים אדומות רשפו בתוך פניו הלבנות, ולולאה בידוהוא עמד מעל סטיואן וסקר אותו בקפידה. היא הניחה בעדינות את ראשו של בעלה, קמה הצמידה את כפות ידיה לברכה ואמרה: אינך נראה כבן תמותה, אנא אמור לי מי אתה ומה בדעתך לעשות? שתיקה, עניים אדומות ננעצו בסאויטרי "אני הוא ימה, בדעתי לקשור את בעלך ולהובילו לעולם המתים." "אל גדול! אמרה סאויטרי יש לך שליחים המובילים את בני התמותה לעולמך, מדוע באת בעצמך.מבלי להמשיך שלח את לולאת המוות אל סאטיאון ומשך מתוך גופו איש בגודל זרת, הסתןבב והחל ללכת בכיוון דרום .זוהר גופו דעך והפך כאבן. סאויטרי שקעה בעלטה כבדה המחשבות פסקו בראשה . קמה והחלה רצה בעקבות המוות. לאחר ששזה הבחין בבה עברו כברת דרך, פנה ואמר לה- לכי והכיני את בעלך המת לדרכו האחרונה, זוהי חובתך, זוהי הדהרמה שלך. השיבה סאויטרי- לאן שבעלי יילך או לאן שיובל בכפייה, לשם עלי ללכת, זוהי תמצית הדהרמה העליונה שלי. בחסדך ואודות למסירות ולאהבה שאני רוחשת כלפיו , לא תיחסם דרכי, שוחרי האמת אומרים כי ידידות נקשרת בין שניים שהלכו יחד כברת דרך של שבעה צעדים, אנא כבד את ידידותינו והקשב לדבריי.פגשתי ביערות אנשים מוארים וכולם רואים בדהרמה, באמת, את היעד הנעלה ביותר. (המוות האט את קצב פסיעותיו) דברייך הם דברי חוכמה, בקשי משאלה מלבד את חיי בעלך. סאויטרי—את מאור עיניו של חמי וכוחותיו. יאמה- כל יהי, התעייפת עכשיו,חזרי לחובותיך. סאויטרי- אינני מתעייפת כל עוד בעלי קרוב אלי, דבר איתי אל גדול, החכמים אומרים כי ידיות עם אישים גדולים היא פסגת ההשגים, היא מביאה ברכה יומיומית. הביט המוות בסאויטרי, עיניו נראו פחות אדומות- שופעת תבונה, בקשי עוד משאלה, מלבד חיי בעלך. סאויטרי- שהממלכה תושה לחמי. המוות- כך יהי, עכשיו חזרי. סאויטרי- התעלמה ואמרה- הברואים כולם כפופים לך, אתה מרסן אותנו- נאמנות, אדיבות ונדיבות, הם הערכים שמנחים את כל שוחרי האמת, בהתנהגותם כלפי החיים, אך הדגולים מבין שוחרי האמת חשים חמלה אפילו כלפי מי שנחשבו אויבהם. המוות- חוכמתך ,כמים לאדם צמא, בקשי עוד משאלה מלבד חיי בעלך. סאויטרי- שתהיה המשכיות לממלכתו של אבי. המוות- כך יהי, הלכת דרך ארוכה מדי, חזרי. סאויטרי- שום מקום אינו רחוק , כל עוד בעלי נמצא בו, נוכל להמשיך בשחתנו תוך כדי הליכה… המוות שהוא אמת, מגיע בסופו של דבר לכולם, החכמים, היות שהם מסורים לאמת, כל בני האנוש בוטחים בהם יותר אפילו משבוטחים בעצמם. המוות- מעודי לא שמעתי חוכמה שכזאת, בחרי משאלה נוספת מלבד חיי בעלך. סאויטרי- שתהיה המשכיות לי ולבעלי. המוות- כך יהי, עכשיו שובי….. סאויטרי- המשיכה בדבריה, המפגשים בין שוחרי האמת מצמיחים ברכה שכן אין הם פוחדים אלו ומאלו.מעשיהם מגנים ומניעים את הסדר הנכון של החיים והיקום. עשייתם לא מצפה לגמול, הם הדהרמה עצמה. המוות, דמם,והיה מלא בשקט ואמר- בקשי משאלה. אושר והתרגשות מלאו את סאויטרי, ואמרה,בנדיבותך לא הצבת תנאים הפעם, אבקש את חיי בעלי. המוות- כך יהי, בלב שמח הרפה את לולאת המוות מחיי סאטייואן בלב מלא, נפרד המוות מסאויטרי לשלום כשזה התעורר, שאל……. מי היה האיש.