כתר לאלוקים מנעלי בית קרועות
סיפור שהתרחש כשהמלאכים החליטו לערוך ניקיון בגן עדן
מעובד משיחותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסאהן מליובאוויטש
בשמחת תורה, סיפר הבעל שם טוב לתלמידיו: בבוקר שמחת תורה כולם מתעוררים מאוחר מהרגיל, בשל הריקודים ושמחת ההקפות שבלילה הקודם. המלאכים, לעומת זאת, לא אמרו "לחיים" בליל שמחת תורה והם באים כהרגלם לתפילת השחר. אך כפי שהתלמוד מספר לנו, המלאכים לא יכולים לשיר את שירת הבורא ברקיע עד שעם ישראל עושה זאת בארץ; הם נותרו ללא מעש, והחליטו לנצל את זמנם לערוך ניקיון בשמיים. הם גילו כי השמיים מלאים בחפצים משונים: נעלי בית קרועות, עקבי נעליים שבורים. המלאכים רגילים למצוא ציצית, תפילין וחפצים דומים בשמיים, אך הם מעולם לא ראו דברים שכאלה! הם החליטו לשאול את המלאך מיכאל, סניגורן של ישראל, לפשר הדברים. "כן" הודה מיכאל, "זו סחורתי. אלה הם הנעלים שנותרו מההקפות שנערכו אמש, בהם היהודים רקדו עם התורה". מיכאל הציג בגאווה את הנעלים הקרועות לפי קהילות – אלה הם מעיר קמינקא; אלה ממעזריטש. "המלאך מט"ט" אמר מיכאל כשהוא מתייחס לאחד המלאכים החשובים ביותר בבית דין של מעלה, "שוזר כתרים לבורא העולם מתפילות עם ישראל. אני אציג היום לבורא העולם כתר מפואר בהרבה, כתר עשוי מנעליים קרועות".
