הצרצר והנמלה – הפוך על הפוך
הצרצר והנמלה – הפוך על הפוך מקור: לה-פונטן סיפרה: שרה'לה דגני אנחנו שהתחנכנו לחיי עבודה ומלאכה, שרנו: "העבודה היא כל חיינו, מכל צרה תצילנו". בכיתה התנוססה הסיסמא: " לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". סיפור הצרצר והנמלה
משל הנשר
משל הנשר מאת ג'יימס אגרי (עיבדה סיפרה: נורית השמשוני יפה) (המשל מופיע ב סיפורים אפריקאיים בני זמננו- אנתולוגיה, בעריכת זקלין כהנוב) (*הערה: ג'יימס אגרי כונה "ג'ימס של אפריקה" והיה איש חינוך ומנהיג של שחורים בארה"ב ובאפריקה בראשית המאה ה – 20
החלומות והלחם
החלומות והלחם מתוך "סיפורי הדרווישים" / אידריס שאה (סיפר: אבי בינו) במהלך מסע ארוך ומתיש, נוצרה חברות הדוקה בין שלושה אנשים. לאחר שהלכו ימים רבים, ראו שלושת האנשים שלא נותר להם דבר מלבד פיסת לחם וטיפת מים בעומק
האהבה והזמן
האהבה והזמן (סיפרה: יעלי גורדון) היה היה אי ובו חיו כל הרגשות: שמחה, עצבות, אושר, יהירות וגם אהבה. יום אחד פשטה שמועה שהאי עומד לשקוע. כל הרגשות החלו בהכנות נמרצות לקראת העזיבה: הם תיקנו ספינות, ארזו חפצים ואט אט החלו לנטוש
הדרך
הדרך סיפור זן תלמיד פנה אל המורה שלו ושאל: "מורי איני מבין, אני עומד כאן והאופק נמצא שם, אני הולך צעד אחד והאופק מתרחק צעד אחד, אני הולך שני צעדים והאופק מתרחק ממני שני צעדים, אני הולך שלושה
שני זאבים
שני זאבים משל אינדיאני ערב אחד סיפר סבא לנכדו על מאבק המתרחש בליבם של האנשים. הוא אמר: "בני, המאבק הוא בין שני זאבים המצויים בנו, והוא מתרחש בכל פעם שאנו עומדים לעשות מעשה, זאב אחד הוא רוע, כעס,
זה יכול להיות טוב ורע
זה יכול להיות טוב ורע משל סיני עתיק היה היה איכר שהיה לו סוס חזק ובריא ויפה, כולם אמרו "איזה מזל יש לך" והוא תמיד ענה להם: "זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע". יום אחד נעלם
שפה שניה
שפה שניה או העכבר שידע לנבוח משל ערבי (סיפר: ג'ורג' סמעאן) פעם אחת רדף חתול אחרי העכבר. העכבר רץ והתחבא בתוך חור וחיכה שהחתול יתייאש וילך. החתול לא התייאש וחיכה הרבה זמן. לעכבר לא היתה ברירה והוא נעמד בתוך
כוחה של קבוצה
כוחה של קבוצה מקור לא ידוע היה היה אב ולו עשרה בנים. שלח האב את הבנים ליער וביקש מכל אחד לאסוף מקלות חזרו הבנים והביאו כל אחד מקל. אמר להם האב: "בואו ואלמד אתכם משהו": לקח מקל אחד, ושבר אותו
הפרפר
הפרפר סיפור זן היה היה תלמיד שהיה לו מורה שידע לראות את הנסתר. רצה התלמיד להתחכם לו. תפס פרפר וחשב לעצמו, אשאל את המורה מה יש לי בכף ידי, אם יגיד שזה פרפר אשאל אותו אם הוא חי
כד המים הסדוק
כד המים הסדוק ע"פ משל הודי לפני שנים רבות חי בהודו, איש זקן שהתפרנס למחייתו משאיבת מים ונשיאתם אל הכפר – אל בתי האנשים. לנושא דליים היה אסל עבה ועליו היו תלויים שני דליים גדולים, אותם נשא משני
יום נהדר
יום נהדר ע"פ משל יווני "איזה יום נהדר", קרא הצרצר בבוקרו של יום בהיר, "היום אוכל לצאת החוצה, לטייל, להתבטל בשמש ולנגן מנגינות בכינורי". "יום איום ונורא הוא זה" קראה תולעת הגשם, "יבש כל כך בחוץ, לו רק
העכברה שרצתה להתחתן
העכברה שרצתה להתחתן ע"פ משל הודי בכפר קטן חיה עכברה שרצתה להתחתן עם היצור החזק ביותר בעולם. היא יצאה למסע, ראתה את השמש ושאלה:"האם תתחתן איתי?" "אינני היצור החזק בעולם, הענן יכל לכסות אותי, הוא חזק ממני". ענה
הגדרת הז'אנר
המשל
סיפור דמיוני, כוחו של המשל בעובדה שהוא לרוב קצר ופשוט, המשתמע ממנו מוסר השכל באופן גלוי או סמוי,
המשל הוא מצורות הסיפור העתיקות ביותר.
משל – בעברית על שום שמשלים היו מסופרים למושלים ולבני המושלים, כדי להרבות חכמתם. מ.ת.ל – שורש המילה קיים בשפות השמיות – "למה הדבר דומה", "שוויון דבר לדבר".
תכונת המשל – מסופר תמיד למען מטרה הנמצאת מחוץ לו על מנת ללמד לקח.
למה לספר סיפור במקום למסור פשוט את הלקח? כי בני אדם בכל שכבה וגיל זקוקים לאסתטיקה הספרותית כדי להפנים, ולהבין את הלקח, משלים רבים כוללים דברי ביקורת ותוכחה, המשל הוא הנשק של החלשים, עמים כבושים השתמשו במשלים כצורת מחאה. המשל- הוא גם סיפור בתחפושת
קיים ניגוד מרתק בין פשטותו של המשל ובין עומק כוונותיו והמסרים שהוא מעביר.
במשל רובד גלוי ורובד סמוי המשתמע מן הגלוי.
לעתים קרובות ניתן למצוא במשל אחד כמה לקחים ואז הוא נקרא – משל מורכב.
מבנה המשל:
במשל שלושה חלקים – משל נמשל ולקח.
1. המשל – הסיפור עצמו כפרוזה או שירה, הרובד הגלוי.
2. הנמשל – אותו סיפור אך בהתייחסות לדמות הרלוונטית לה מסופר המשל. מערכת המקבילה לסיפור המשל, לא תמיד קיימת ביניהם חפיפה מוחלטת.הנמשל מופיע כמקדים או בסוף המשל.
3. הלקח – מסר חינוכי לרוב ביקורתי אליו מכוון המשל. לעיתים הלקח משולב במשל עצמו או כתוספת לו, לקח מנוסח באופן דידקטי אופרטיבי – ברור.
משל פתוח – מסופר ללא הנמשל ומאפשר לשומע להשלים ולפתח שיחה על הלקח ולגלות בעצמו: "למה הדבר דומה".
משל סגור – מסופר כולל הנמשל והלקח.
רוב המשלים מיוחסים לדמות מסוימת שסיפרה אותם – איזופוס מן המאה ה-5 לפנה"ס, ז'אן לה פונטיין הצרפתי –יוצרו של המשל המודרני מהמאה ה-17, קרילוב הרוסי מן המאה ה-19. מחבר המשל נקרא : ממשל.
ישנם שני זרמים שהשפיעו על ספרות העמים – המשל המזרחי (הודי), והמשל היוני.
המשל העתיק ביותר הידוע לנו הוא מן המאה ה 12 לפנה"ס – המשל העברי – "משל יותם" (שופטים ט').
בספרות העברית מצויים משלים אצל חז"ל – ימה"ב "משלי שועלים" בעיקר על בע"ח.
שני סוגי משלים: 1. הפאבולה – דמויות בע"ח, האנשה מרובה, עוסקת בעיקר בחכמה ארצית בנושאים של : קנאה, חמדנות, נקמה, השרדות וכו'. בדר"כ לבע"ח תכונה בולטת אחת החוזרת על עצמה (שועל ערמומי, אריה חזק וכו'). 2
. הפרבולה – כאשר הדמויות הן אנשים, מרובה בסמלים, עוסק בעיקר בחכמה אלוהית, פילוסופית.
למשלים נוסחים וגרסאות מגוונות והם מצויים בתרבויות שונות.