מרק אבן

מרק אבן
(סיפרה: אורלי ארצי)
(הסיפור מבוסס על סיפור מרק האבן אולם בגרסה שונה)

זהו סיפור על קסם, לא תמצאו בו מילות לחש ולא זריזות ידיים, אבל הוא קסום גיבורינו, גבר לא כל כך צעיר, אהב את הבריות, הוא אהב לעבור מכפר לכפר לשמוע סיפורים שעברו מדור לדור, לספר לאנשים סיפורים שלו וסיפורים שהעביר מכפר לכפר. הוא היה נכנס אל השוק, אומר שלום לאחד, מחייך אל השני ומשוחח עם נוסף, אנשים ידעו שמספר הסיפורים הגיע והערב תיהיה חגיגה. הוא היה ממשיך לכיכר הכפר מתיישב במרכזה, מסדר את הזרדים שאסף בדרך ומכין מדורה. מתרמילו היה מוציא סיר גדול שתחתיתו שחורה מהפעמים הרבות שהיתה על מדורה. הוא היה ממתין, אבל…לשנייה, כי מייד היו מגיעות נשות הכפר, מגיחות מהבתים, כל אחת נושאת מגש עמוס במאכלים, חלק כבר מוכנים וחלק תכין ליד המדורה, לבושות בשמלות צבעוניות מי עם סרט על ראשה ומי עם פרח בצמה, הילדים היו באים בריצה ומשחקים סביב הכיכר, גם הגברים לא אחרו להגיע, הירקן היה מביא ירקות לסיר, הקצב היה מגיע עם נתח בשר גדול, הנגר היה מביא עוד עצים למדורה והאופה היה מביא לחם טרי ומריח נפלא. כולם היו מתכנסים בכיכר ובזמן שהאוכל מתבשר וריח נפלא עולה מהסיר היו מספרים סיפורים. באחת הפעמים סיפר הנווד על מקום אחד שהוא ביקר בו לראשונה לפני שנים רבות, הוא נכנס אל השוק עבר בין הדוכנים, ניסה לפתח שיחה, חייך אל האנשים, אולם הם לא הסבירו לו פנים. המשיך לכיכר הכפר סידר את הזרדים שאסף בדרך והדליק מדורה, הוציא מתרמילו את הסיר הגדול שתחתיתו שחורה מכל המדורות שהוא היה מונח אליהן…אבל איש לא בא. בזוית עינו ראה את הנשים נכנסות הביתה גוררות את הילדים, מגיפות דלתות וחלונות ומביטות בו רק מחריצים. הנווד לא הבין מה קורה, מעולם לא נתקל בתגובה כזו. קשיש עבר ברחוב והנווד רצה לשאול אותו מה פשר ההתנהגות, אולם לפני שפתח את פניו, הקשיש אמר לו: "אין לך מה לחפש כאן, איש לא ישתף אותך בארוחתו ואיש לא יזמין אותך לשולחנו" אמר , והמשיך בדרכו. אבל גיבורינו רק חייך אל עצמו, הוא לקח אבן שהיתה מונחת לידו, ניקה ושטף אותה והכניסה לסיר, מילא את הסיר במים והניח על האש. לא עבר זמן רב וזוג מאנשי הכפר בא במרוצה "מה אתה עושה?" שאלו בפליאה. "מה זאת אומרת" היתמם הנווד, "אני מכין מרק אבן" "מרק אבן????" השתומם הזוג, הביטו אחד בשני במבט של.. האיש השתגע, והנווד בחיוך: "מה, אתם לא מכירים? במקום שממנו אני בא זה מרק מפורסם". בני הזוג שסקרנותם גברה החליטו לעמוד שם ולראות את הפלא, סך הכל מרק אבן ..מרק זול למדיי, למה לא ללמוד איך עושים. בני כפר נוספים שראו את הזוג עומד ושמעו מה נאמר, התחילו להתקבץ סביבו, כולם רוצים חלק במרק האבן, מרק פלא שכזה. כשראה הנווד שכולם מקובצים סביבו אמר בקול "זהו מרק מיוחד וטעמו נפלא" ובפנותו אל אחד מהם אמר "אבל אם אתה תביא לי כמה בצלים, המרק יהיה נפלא יותר", האיש היסס לשנייה אבל מייד הבין שהוא חייב להיות חלק מהמרק המיוחד ורץ לביתו, הנווד פניה אל זוג אחר ואמר להם "ואם אתם תביאו לי כמה קישואים המרק הזה יהיה לא רק נפלא, הוא יהיה מעדן" בעוד בני הזוג רצו לביתם, פנה אל אחר ואמר "ואם אתה תביא לי תפוח אדמה, המרק הזה יהיה…ללקק את האצבעות" כך פנה אל כל אחד מהם ושלח את כולם להביא מרכיב מהמרק, פטרוזיליה, גזר ….. כל הכפר התקבץ שוב סביבו, המרק התבשל וריחות נפלאים עלו ממנו, ובזמן שכולם המתינו למרק שיהיה מוכן, התחילו לספר סיפורים, הם ספרו סיפורים מהכפר והוא סיפר להם שלו. הנווד סיים לספר את סיפורו על מרק האבן. בין האנשים המבוגרים נראתה אי-נוחות ומבטי מבוכה, חלק אפילו השפילו מבטם. בחורה צעירה פנתה אל אחד מהם ושאלה "מה קרה? על מה המבטים האלו" ואיש אחד היסס מעט וענה "הסיפור הזה…על מרק האבן….הוא סיפור על הכפר שלנו.