זו לא הבעיה שלנו
מקור: ארגנטינה
(סיפרה: פנינה פלמן)
היה היה פעם עכבר שהציץ דרך חור בקיר וראה שהחוואי ואשתו עסוקים בפתיחת חבילה. הסתקרן מאד וניסה לנחש איזה אוכל מכילה החבילה. בסוף גילה לתדהמתו שהחבילה מכילה מלכודת עכברים. הוא רץ מהר לחצר של החווה כדי להזהיר את כולם: "יש מלכודת עכברים בבית!"
התרנגולת קרקרה ונקרה, הרימה את הראש ואמרה: "סלח לי, אדוני העכבר, אני מבינה שזאת בעיה מאד גדולה בשבילך, אבל אותי זה לא מפחיד בכלל, כי זה לא עלול להזיק לי".
העכבר פנה לעגל ואמר לו: "יש מלכודת עכברים בבית"!
"סלח לי, מר עכבר, אך אינני יכול לעשות מאומה, מלבד להתפלל לשלומך".
העכבר פנה לפרה, והפרה השיבה לו: "האם אני בסכנה? נדמה לי שלא!"מחוסר ברירה, העכבר חזר הביתה, מודאג ומותש.
באותו לילה נשמע רעש חזק, כמו רעש ששומעים כשהמלכודת תופסת את הקורבן.אשת החוואי רצתה לראות מה נתפס בתוך המלכודת.בחושך היא לא ראתה שהמלכודת תפסה את זנב של נחש ארסי. הנחש הארסי עקץ את האישה. החוואי לקח אותה מייד לבית החולים. היא חזרה עם חום גבוה.
כולם יודעים שהתרופה הכי טובה לחום היא שתיית מרק. החוואי לקח את סכינו והלך לחפש את המרכיב העיקרי: תרנגולת.
חברים ושכנים באו לבקר את האישה. בכדי להאכיל אותם, החוואי שחט את העגל.האישה לא הצליחה להתאושש ומתה. כדי לכסות את הוצאות הקבורה, החוואי נאלץ למכור את הפרה.
והעכבר? זאת שאלה טובה! אולי ברח לסיפור אחר.
