הצרצר והנמלה – הפוך על הפוך
מקור: לה-פונטן
סיפרה: שרה'לה דגני
אנחנו שהתחנכנו לחיי עבודה ומלאכה,
שרנו: "העבודה היא כל חיינו, מכל צרה תצילנו".
בכיתה התנוססה הסיסמא: " לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם".
סיפור הצרצר והנמלה היה תורתנו.
כשהתבגרנו, עד מהרה למדנו, כי לא הכל נכון…
(מקור – לה-פונטן)
פעם בימי הקיץ פגש הצרצר בנמלה כשהיא גוררת גרגר חיטה גדול
"אחות שלי" הוא קרא לה "תעזבי אותך מהגרגר הזה, בואי נעשה חיים,
יש אחלה מסיבה הערב בחוף המערבי" .
"מצטערת, צרצר" היא ענתה לו "אבל יש לי עבודה לעשות" .
"אדם צריך להתכונן לקראת העתיד,יום אחד יגמר הקיץ ויגיע החורף, גם לך לא יזיק להתכונן לקראתו" .
הצרצר ביטל את דבריה בהינף יד, העמיס על כתפו את הגיטרה ופנה לעבר החוף, והנמלה המשיכה לגרור את הגרגר הענק לעבר המחסן .
כאשר הגיע החורף, הגיע הצרצר אל בית הנמלה, וקרא: "אחותי, קר לי, רעב לי, אנא הכניסיני תחת כנפך,"
אך הנמלה גרשה אותו בבוז, "אמרתי לך!?".
(עד כאן המקור)
לאחר שנה, בבוא האביב, נפגשים הנמלה והצרצר.
הנמלה סוחבת על גבה שק כבד עם גרגר החיטה.
הצרצר קורא לה: "היי, אחותי, מה נשמע?"
והיא עונה לו בעיפות, "סוחבים, סוחבים". "ומה איתך צרצר?"
"אני, סבבה, מנגן ושר במתנ"סים, בקיבוצים, נחמד לי…".
שלום, שלום.
לאחר שנה נפגשים שוב הנמלה והצרצר.
הצרצר קורא לה: "היי, אחותי, מה נשמע?"
והיא עונה לו בעייפות, "סוחבים, סוחבים". "ומה איתך צרצר?"
הצרצר – ממרומי אופנועו הסזוקי כשערו משוח בג'יל ועל גבו תלוייה גיטרה חשמלית עונה: "סבבה, יש לי תזמורת, אנחנו מופיעים, בחוף צמח, בקסריה, ואפילו בהיכל התרבות". "כל הכבוד", עונה הנמלה, ספק בקינאה.
לאחר שנה נפגשים שוב, הצרצר קורא לה: "היי, אחותי, מה נשמע?"
והיא סוחבת השק על גבה, עונה לו בעייפות רבה: "סוחבים, סוחבים". "ומה איתך, צרצר?"
הצרצר ישוב בגיפ "האמר": "אני, סבבה, מנגן ושר בכל העולם, יש לי להקה מעולה,
ואנחנו מופיעים בניו-יורק, אמסטרדם, פריז, יפן ואפילו בסין.
הנמלה: " אמרת שאתם בסיבוב ההופעות מגיעים לפריז?" "כן" משיב הצרצר.
"אם כך" אומרת הנמלה: "כשתגיע לפריז, פגוש את לה-פונטיין, ותגיד לו: "לך לעזאזל".