הצ'יף האינדיאני והחורף

הצ'יף האינדיאני והחורף
מקור לא ידוע
סיפרה: שרון אביב

צ'יף אינדיאני צעיר ירש את מקום אביו שהחזיר נשמתו לבורא באופן מפתיע.
במסגרת תפקידו החדש נדרש ע"י אנשי השבט לחזות את עוצמת החורף הממשמש ובא שכן על פי תחזיתו, ידעו כמה עצים לאגור.
לצ'יף הצעיר, שלא כמו לאביו, לא היו יכולות חיזוי מיוחדות, ולכן, בחוסר ודאות משהו אמר: "יהיה חורף קר וגשום."
זה הספיק לאנשי השבט והם החלו לאגור עצים.
אולם דעתו של הצ'יף הצעיר לא נחה עליו ובלילה, עת כולם ישנים, התגנב לו לאיטו לישוב הקרוב, נכנס למסעדה, ניגש לתא הטלפון וחייג לשירות המטאורולוגי ובאנונימיות שאל איזה חורף צפוי השנה.
"קר וגשום" הייתה התשובה. שמח וטוב לב חזר לכפרו.
משבושש החורף לבוא, נגשו אנשי הכפר לצ'יף הצעיר בשנית ושאלו: "איזה חורף צפוי?" "חורף קר מאוד וגשום" ענה.
גם הפעם לא נחה שנתו והוא התגנב באישון לילה למסעדה וחייג…שוב.
התשובה הייתה זהה.
"איך אתם יודעים" שאל הצ'יף? "האינדיאנים אוספים עצים כמו משוגעים" ענו לו.