החלומות והלחם

החלומות והלחם
מתוך "סיפורי הדרווישים" / אידריס שאה
(סיפר: אבי בינו)

במהלך מסע ארוך ומתיש, נוצרה חברות הדוקה בין שלושה אנשים. לאחר שהלכו ימים רבים, ראו שלושת האנשים שלא נותר להם דבר מלבד פיסת לחם וטיפת מים בעומק המימייה. הם ניסו לחלק את הלחם והמים, אך החלוקה התבררה כבלתי אפשרית. אז, הם התחילו להתווכח למי תהיה הזכות לכלות את השאריות האחרונות. כשירד הלילה, והם עדיין לא מצאו פתרון אחד מהם הציע שילכו לישון, וכשיתעוררו, זה שיחלום את החלום בעל המשמעות הרבה ביותר יחליט עבור כולם מה לעשות . בבוקר שלמחרת התעוררו שלושת החברים עם עלות השחר. "הנה החלום שחלמתי", סיפר הראשון. "הועברתי למקומות כל כך נהדרים ושלווים, שאין בפי מילים לתארן. פגשתי חכם שאמר לי: "זכותך לקבל את האוכל אליך, מכיוון שהחיים שלך, בעבר ובעתיד, הם שווים ומעוררי הערצה, בצדק". "כמה מוזר", אמר השני, "בחלום שלי ראיתי את כל חיי בעבר ובעתיד חולפים לפני. בחיי העתידים פגשתי אדם שאמר לי: "אתה הוא זה שזכותו לאכול את הלחם הזה, מכיוון שאתה רב ידע וסבלן יותר מכל חבריך. אתה צריך לקבל את האוכל, מכיוון שייעודך הוא להוביל את האנשים". האיש השלישי אמר בתורו: "בחלום שלי לא ראיתי כלום, לא שמעתי כלום ולא אמרתי כלום, רק הרגשתי כוח שלא ניתן לעמוד בפניו אשר דחף אותי לקום, לקחת את הלחם והמים ולגמור אותם ברגע. וכך עשיתי".