האיש שחיפש את האמת
היה היה איש שדרכו צלחה בחיים וכל מה שעשה עלה יפה. הייתה לו אשה יפה וטובה, משפחה, מקצוע, פרנסה, פרסום ותהילה. אך הוא לא היה מאושר. "אני רוצה לדעת את האמת", אמר לאשתו. "אם כך צא וחפש אותה". השיבה לו. הפקיד האיש את הבית והמשפחה בידי אשתו ויצא לבקש את האמת.
חיפש בהרים בעמקים בגבעות ובהרים, ברמה ובמישור, שאל עליה בכפרים ולאורך החופים, במדבריות… ובנאות הדשא המוריקים… ימים חיפש שבועות… חודשים ושנים. במערה קטנה מצא אותה. הייתה זו אשה קטנה, שן בודדת, גופה כחוש ושפוף. עורה מיובש, כולה כשלד מהלך. אולם בשעה שאותתה לו להתקרב היה קולה ערב ומתנגן, רך וענוג, כובש את הלב. רק אז הכיר שמצא את האמת.
כאשר יצא אל פתח המערה מוכן לחזור לביתו : "גברתי האמת", אמר לה, "לימדת אותי כה הרבה והייתי רוצה לעשות למענך. האם יש דבר שאת רוצה בו?" חייכה אליו ואמרה: "כאשר תספר עלי אמור להם שאני צעירה ויפיפייה…".
