האיש הקטן

האיש הקטן
(סיפרה: יפעת קייטס, ע"פ יואל פרץ)

לפני שנים רבות, בממלכה מיוחדת ורחוקה גר לו בארמון מלך. מלך מגונדר מאוד שאהב מאוד מאוד מאוד….מתנות. המלך אהב מתנות גדולות וקטנות, כהות ובהירות, כאלה שהגיעו ארוזות וכאלו שלא, המלך אהב לקבל מתנות וכל מתנה הייתה בשבילו חגיגה. חגיגה והתרגשות גדולה גדולה. בממלכה של המלך שאהב מתנות גר לו איש קטן. האיש הקטן גר בבית- קטן. עם חצר-קטנה עם גדר- קטנה ולבנה האיש הקטן אהב לשבת בחצר הקטנה שלו , על כיסא קטן ולחשוב מחשבות גדולות. יום אחד, כאשר ישב האיש הקטן, על הכיסא הקטן, בחצר הקטנה עם הגדר הלבנה הוא החליט לזרוע זרעים של ירקות. הוא זרע- גזר….חסה….צנוניות….מלפפון…עגבניות…בצל ירוק….כרובית ופלפל. כל בוקר היה יושב האיש הקטן על הכסא הקטן ומביט ומחכה בסבלנות רבה שהירקות שזרע יצמחו ויגדלו ויהפכו לגינת ירקות בחצר הקטנה שלו. כך ישב האיש הקטן על הכיסא הקטן שלו וחיכה וחיכה וחיכה, עד שלאט לאט התחילו לנבוט הירקות מהאדמה המבורכת בחצר הקטנה שלו , ולאט לאט גדלו הירקות והפכו לגדולים ולמיוחדים. ממש מיוחדים ויפים. כל מלפפון היה גדול ויפה ממש כמו …עגבניה…..וכל פלפל היה ממש גדול ויפה כמו…..חציל…..כל גזר היה ממש גדול ויפה כמו כרובית…. חשב האיש הקטן על מלכו האהוב והחליט לשמח אותו עם הירקות שצמחו בגינתו הקטנה. לקח האיש סל נצרים גדול והעמיס עליו כל טוב פרי אדמתו ויצא לדרכו בצעדים קטנים. הגיע האיש הקטן אל ארמון המלך, דפק על דלת הארמון. וחיכה בסבלנות. פתח המלך לאיש הקטן את דלת הארמון הגדולה והכבדה עם חיוך גדול והתרגשות. מלכי היקר והאהוב, תראה, הבאתי לך מלוא הטנא, את ביכורי גינתי הקטנה אשר סמוכה לביתי הקטן. התרגש המלך עד מאוד, שמח המלך עד מאוד וכמחווה של התרגשות ושמחה ביקש המלך להעניק לאיש הקטן- מתנה. מה תרצה איש קטן? מה ישמח אותך איש קטן? חשב האיש הקטן ואמר: "אני אשמח לקבל פתק מלכותי שבו יהיה כתוב שכל מי שיש לו בית מרחץ צריך לתת לי 2 מטבעות זהב". הוציא המלך את הפנקס המלכותי….הוציא המלך את העט המלכותי וכתב על פתק שכל מי שיש לו בית מרחץ בממלכה צריך לתת לאיש הקטן 2 מטבעות זהב. שמח האיש הקטן מאוד מאוד. אמר המלך לאיש הקטן: "איש קטן, אני רוצה לתת לך דבר נוסף, שמחת את ליבי כל כך". חשב וחשב האיש הקטן ואמר…. "אני אשמח לקבל עוד פתק. פתק מלכותי. שהפעם יהיה כתוב בו שכל מי שיש לו קרחת בממלכה צריך לתת לי 2 מטבעות זהב". הוציא המלך את הפנקס המלכותי….הוציא המלך את העט המלכותי וכתב על פתק שכל מי שיש לו קרחת צריך לתת לאיש הקטן 2 מטבעות זהב. שמח האיש הקטן מאוד מאוד. אמר המלך לאיש הקטן: "איש קטן, אני רוצה לתת לך דבר נוסף, שמחת את ליבי כל כך". חשב וחשב וחשב האיש הקטן ואמר…. "אני אשמח לקבל עוד פתק. פתק מלכותי. שהפעם יהיה כתוב בו שכל מי שלאישתו קוראים פאטמה צריך לתת לי 2 מטבעות זהב". הוציא המלך את הפנקס המלכותי….הוציא המלך את העט המלכותי וכתב על פתק שכל מי שלאישתו קוראים פאטמה צריך לתת לאיש הקטן 2 מטבעות זהב. שמח האיש הקטן מאוד מאוד. המלך לא הרפה , מרוב התרגשות מהטנא של האיש הקטן הוא המשיך לומר לו….איש קטן, הארמון שלי מלא בכל טוב- אבנים יקרות, יהלומים, מטבעות זהב וכדים. בוא למחסן המלכותי ובחר לך בכל מה שתחפוץ. חשב האיש הקטן וחשב וחשב וחשב. ובסוף אחרי דקות ארוכות של שתיקה ביקש מהמלך פתק. פתק מלכותי נוסף. הפעם ביקש האיש הקטן מהמלך לכתוב על הפתק המלכותי "שכל מי שיש לו עייר קטן, חמור עם אוזניים ארוכות ארוכות חייב לאיש הקטן 2 מטבעות זהב". הודה המלך שוב לאיש הקטן. הודה האיש הקטן שוב למלך ויצא אל דרכו. אל ביתו הקטן. בדרך, ראה מבנה גדול ועליו שלט גדול "בית מרחץ". בכניסה לבית המרחץ ישב איש גדול ושמן על כסא. בידו האחת החזיק שק מטבעות של זהב וידו השנייה הייתה מונחת על כרסו הדשנה. הוא חבש לראשו כובע זהב, תרבוש. ניגש אליו האיש הקטן ואמר לו: "שלום אדוני, האם בית המרחץ הזה הוא שלך?" אמר לו האיש הגדול והשמן: "כן, זהו בית המרחץ שלי" אמר לו האיש הקטן: "אם כך, אתה חייב לי 2 מטבעות זהב". שמע זאת האיש הגדול והשמן ונדהם. אני? חייב? חייב לך? וכי למה?…. אמר לו האיש הקטן: "הנה לך איש גדול, הנה פתק מלכותי מהמלך שלנו שאומר שכל מי שיש לו בית מרחץ חייב לי 2 מטבעות זהב". האיש הגדול והשמן כל כך התרגז והשליך את כובעו על הרצפה. ראה זאת האיש הקטן ואמר לאיש הגדול והשמן שהוא אכן צודק, הוא אינו חייב לו 2 מטבעות זהב , הוא חייב לו 4 מטבעות זהב כי בפתק מלכותי נוסף שברשותו כתב המלך ש"כל מי שיש לו קרחת חייב לאיש הקטן 2 מטבעות זהב" והרי 2 מטבעות זהב עבור בית המרחץ ועוד 2 מטבעות בגלל הקרחת , יחד הן 4 מטבעות זהב… שמע זאת האיש הגדול והשמן והתחיל לכעוס ולצעוק ואפילו לקלל…. אתה איש קטן וחוצפן, הלוואי שיצמחו לך קישואים על הגבות ובוטנים על הלחיים ושיצאו לך קרניים מהאוזניים. מטבעות זהב אתה רוצה? זהב? ממני….?? פאטמהההההההההההההההההההההההההההההה.בואי הנה מיד. קחי את המשוגע הזה מכאן…. פאטמה? לאשתך קוראים פאטמה? אז רגע איש גדול ושמן. אני טעיתי. אתה לא חיייב לי 4 מטבעות , אתה חייב לי 6 מטבעות זהב. 2 מטבעות עבור בית המרחץ ועוד 2 מטבעות בגלל זה שיש לך קרחת ועוד 2 מטבעות בגלל ששם אשתך הוא פאטמה. תוך כדי ההסבר של האיש הקטן מגיעה אשתו של האיש הגדול והשמן בריצה ואומרת לו אבו-עלי מה קרה? למה אתה צועק ומפריע לי? בדיוק ,אבל בדיוק לפני שעה נולד לנו עייר חדש באסם. עייר חמוד עם אוזניים ארוכות. למה אתה צועק כל כך , למה אתה כל כך אדום ונראה כועס?….. שמע זאת האיש הקטן ופנה לפאטמה בשאלה: " אמרת עייר קטן עם אוזניים ארוכות?…" אז רגע רגע איש גדול ושמן אני טעיתי. אתה לא חייב לי 6 מטבעות זהב. אתה חייב לי 8 מטבעות זהב 2 מטבעות זהב בגלל שיש לך בית מרחץ. 2 מטבעות זהב בגלל שיש לך קרחת 2 מטבעות זהב בגלל שלאשתך קוראים פאטמה 2 מטבעות זנה בגלל שיש בבעלותך עייר קטן עם אוזניים ארוכות. יחד זה 8 מטבעות זהב. האיש הגדול והשמן האדים מכעס , אבל לא יכול לסרב לפקודת המלך והוציא משק מטבעות הזהב שלו 8 מטבעות זהב, אותם נתן בקושי רב לאיש הקטן. והאיש הקטן אתם שואלים? האיש הקטן הלך לביתו הקטן עם החצר הקטנה עם הגדר הלבנה הקטנה בצעדים קטנים וישב על הכסא הקטן שלו בגינה וחשב….מחשבות גדולות….. מקווה שהסיפור ישמח את ליבכם ואת הקהל לו תספרו את הסיפור.