ג'ק והמוות

ג'ק והמוות
(סיפרה: שרון אביב אשר קיבלה את הסיפור מהמספר האנגלי סר טאפי תומאס)
(עיבד ושיכתב: אבי בינו)

ג'ק גר על יד הים ביחד עם אמו. הוא היה בחור שלא הייתה לו עבודה מסודרת וגם לא השכלה מיוחדת, את ניסיונו רכש דרך החיים. בכל בוקר היה מביא לאמו תה למיטה. בבוקר ההוא עלה ג'ק לקומה שנייה להביא לאמו תה, וכשפתח את הדלת ראה שאימו שוכבת במיטה עם עיניים עצומות ופנים חיוורות. הוא ניגש אליה בהססנות, נגע לה ביד והיא אט אט פתחה את עיניה, הסתכלה עליו ואמרה לו כי היא מרגישה לא טוב. ג'ק היה מודאג בגלל אימו, אך כמו בכל יום לא וויתר וכהרגלו יצא לטייל לאורך החוף. שם היה מסתכל על חפצים שונים שנסחפו מהים ומדי פעם גם היה מוצא משהו שימושי שיכול היה לקחת הבייתה ואולי לתקן. באותו בוקר הוא הלך מהר יותר מבדרך כלל…. תוך כדי ההליכה הוא ראה מרחוק על חוף הים איש לבוש שחורים צועד לעברו. המראה היה מוזר לג'ק כי בדרך כלל אף אחד לא צעד על החוף בשעות אלו. הוא התקרב אל האיש וראה שפניו היו לבנות, הוא לובש גלימה שחורה ובידו הוא אוחז בחרמש. ג'ק נעצר מולו ואמר לו: אני יודע מי אתה ואני יודע מה אתה עושה כאן… הוא התחיל להרביץ לאיש עם הגלימה השחורה ושבר לו את החרמש. ככל שהוא הרביץ יותר האיש נהייה קטן יותר ויותר עד שנעשה בגודל הבוהן של ג'ק. ג'ק ראה לידו קונכייה שנסחפה לחוף… הוא לקח את האיש שכבר נהייה קטן ודחף אותו לתוך הקונכיה, אחר כך לקח בוץ מהחוף וסגר את הקונכייה לגמרי. הוא זרק את הקונכייה הכי רחוק שהיה יכול והרגיש תחושת הקלה. הוא רץ נרגש הבייתה, פתח את הדלת…ומצא את אמו במטבח שמחה ורוקדת. היא חייכה אל ג'ק ואמרה לו: ג'ק, אני מרגישה הרבה יותר טוב… בא לי להכין לנו ארוחת בוקר טובה. לך לקצב ותביא לנו נתח בייקון משובח. כשנכנס ג'ק אל הקצב החנות הייתה ריקה מהרגיל. ג'ק ביקש מהקצב חתיכת בייקון אבל הקצב אמר שלא הגיעה היום סחורה כי מוזר… שום חיה לא הצליחה להישחט היום. ג'ק המשיך אל חנות המכולת לקנות ירקות אך החנות הייתה ריקה ולא היו בה ירקות או פירות. ג'ק החליט ללכת לשדה שליד ולקטוף בעצמו כרובית אך משום מה הוא לא הצליח לחתוך אותה. ג'ק חזר מאוכזב הביתה וסיפר לאמו כי לא מצא דבר לארוחת הבוקר. אכן זה מוזר אמר אמו, גם אני לא הצלחתי להדליק אש או לשבור ביצים… ג'ק "נשבר"… והחליט לספר לאימו על המפגש עם האיש בעל הגלימה השחורה על חוף הים. אמו של ג'ק אמרה שלא היה צריך להתעמת עם האיש וכנראה זה היום שלה וזהו מעגל החיים… ג'ק הסתכל על אמו ושאל – אז מה עליי לעשות אמא? חזור לים, ענתה לו אמו וחפש את האיש. ג'ק יצא מהבית ורץ אל הים. על שפת הים הוא עמד וחיכה וחיכה עד שלפתע למרגלות רגליו הגיעה מהגלים הקונכייה. ג'ק הרים את הקונכייה, הסתכל עלייה ולאחר זמן מה, הוציא את הבוץ, והאיש בעל הגלימה השחורה קפץ מהקונכייה וחזר לגודלו הטבעי. ג'ק התנצל בפניו על אשר עשה ושאל איך הוא יוכל לסלוח לו. האיש הסתכל על ג'ק ואמר לו: אתה תוכל לעזור לי אם תראה לי היכן גרה אמו של ג'ק. ג'ק, בהיסוס, הראה לאיש את כיוון הבית. האיש בעל הגלימה השחורה החל לצעוד לכיוון הבית. ג'ק נשאר על חוף הים, זו הייתה שעת השקיעה. הוא נשאר וחיכה עד שהשמש שקעה. לאחר מכן החליט לחזור הבייתה, למרות שחשש כבד היה בליבו. כשהגיע לבית, הוא נכנס ועלה לאיטו לקומה השנייה, לחדר של אמו. כשפתח את הדלת הוא ראה את אמו שוכבת במיטה, עיניה היו עצומות ופניה היו לבנות, ג'ק התקרב מיטה, אחז בידה וידע כי אמו הייתה כבר מתה. עברו ימים ובין עזבונה של האם מצא ג'ק שקית מלאה מטבעות. ג'ק ארז את חפציו, לקח את שקית המטבעות, עזב את הכפר ויצא אל העולם הגדול.