צליל אחד
סיפור הודי
(*קיימת מקבילה בסיפורי נאזר-א-דין)
(סיפרה: שרון אביב)
היה היה מורה למוסיקה שישב במרכז הכפר וניגן על כלי ובו מיתר אחד רק צליל אחד, כך ישב וניגן כל הימים. יום אחד פנה אליו אחד התלמידים ואמר לו :"מורי איני מבין, כשהייתי בכפר השכן ראיתי נגנים, יושבים ומנגנים על כלים ובהם ארבעה, שמונה, ואפילו שלושים ושניים מיתרים, מורי, איך זה יתכן שאתה יושב כאן כל הימים, ומנגן על כלי, ובו מיתר אחד, יושב ומנגן רק צליל אחד?". המורה הביט בו בשלוה רבה ואמר לו: "תראה, הם עוד מחפשים, אני את הצליל שלי כבר מצאתי!".
