הנעליים האדומות

הנעליים האדומות
מאת הנס כריסטיאן אנדרסן

היה היתה ילדה יתומה שתפרה לעצמה נעליים אדומות מרופטות, יום אחד אמצה אותה אשה זקנה ועשירה לקחה את נעליה וזרקה לאש. במקומם רצתה לקנות לה נעליים חדשות אך בחנות בחרה הילדה נעליים אדומות ומבריקות ובכל פעם שנעלה אותן הן החלו להרקיד אותה. יום אחד הרקידו אותה הנעליים כל כך הרבה עד שלא יכלה לעצור והאשה הזקנה הצליחה בקושי להוריד אותן מרגליה. אז החביאה אותן האשה הזקנה והילדה התגעגעה מאד לנעליים. לילה אחד התגנבה הילדה בשקט הוציאה את הנעליים מהמחבוא ונעלה אותן. הנעליים הרקידו אותה אל מחוץ לבית דרך קוצים ונחלים במשך ימים ולילות והילדה לא יכלה לעצור עד שהנעליים הרקידו אותה אל ביתו של השוחט והילדה התחננה: "עזור לי להסיר את הנעליים" אך השוחט לא הצליח, הילדה המשיכה ובקשה: "אם כך חתוך גם את הרגליים" השוחט חתך את רגליה והן המשיכו לרקוד אל תוך היער בנעליים האדומות עד שנעלמו. הילדה אספה לעצמה צמחי מרפא, חבשה את פצעיה ואף תפרה לעצמה נעליים אדומות ומרופטות כמו שהיו לה בתחילה. אז צמחו רגליים חדשות אל תוך הנעליים והילדה חיה בשמחה בבריאות ובאושר עד עצם היום הזה.